פיצול רשת וקשת

בעוד מספר חודשים ערוץ 2 יעמוד לפני טלטלה שבה יתפצל לשני ערוצים מסחריים שישדרו 7 ימים בשבוע ועקב זאת יהיו 3 ערוצים מסחריים (10,קשת, רשת) שיפתחו את השוק החופשי במדינת ישראל בחסות המדינה.
עקב הפיצול עבור הזכייניות וגם עבור המפרסמים, חברות המדיה ומשרדי הפרסום צפויים להתעורר למציאות חדשה.
פיצול זה צפוי לגרום כנראה לקריסה של אחד משלושת הערוצים המסחריים.
זכייני הערוצים יצטרכו לעמול קשה ולהשקיע כסף רב כדי לתפוס את לב ועניין הקהל, הם יפסידו כסף רב מכך שמוערך בכ300 מיליון ש"ח שיושקע בידוענים שהקהל אוהב שיתארחו בתוכניות בזמן הפריים טיים, ביצירת תוכן מקורי וישראלי שיתפוס את עניין והתעניינות הקהל.
בנוסף, יצטרכו להוריד את מחירי הפרסומות המשודרות שהם ההכנסה הרבה של הכסף בערוץ, זאת בשביל שבעלי הפרסומות יבואו לפרסם אצלם, בערוץ שלהם במחיר נמוך.
בחסות הפיצול תהיה מלחמת זאנרים כך שתהיה מלחמה על תוכניות הדגל ליצירת מספר רייטינג רב, כלומר בערוץ 10 תשודר "הישרדות" ,בקשת תשודר "האח הגדול" וברשת "המירוץ למיליון".
מדורת השבט תשתנה מקצה אל הקצה. הרגלי הצפייה של האוכלוסיה שהתרגלה לצפייה במשך 25 ישתנו, מספר הערוצים בשלט ישתנו והצופים יצטרכו לבחור את הערוץ המועדף עליהם. המלחמה תתמקד באסיפת הרייטינג הרב שייקבע מי יהיה הערוץ המוביל. 

ספורט ולאומיות

הספורט והלאומיות חברו יחד מתחילת המאה העשרים ומאז לא נפרדו. מדורי הספורט מהווים אתר שיח ייחודי בשדה העיתונות, משום שלעתים קרובות האופי הלאומי של הדיווח בהם מוקצן והנבחרת הופכת לשלוחה סמלית של האומה. 
ניתן לראות כי גזענות, לאום, פוליטיקה משפיעה על הספורט באופן ישיר ובלתי נמנע.
לדוגמא, הסיקור התקשורתי של אירועי ספורט בינלאומיים לרוב רווי בלאומנות, שנאת זרים ונוסטלגיה מלחמתית. עיתונות הספורט נוטה להתרכז בלאום ובמאפייניו הייחודיים ולא בתחושת ההרמוניה העולמית שעשויים לייצר אירועים כמו האולימפיאדה.

ספורט ומגדר

העיסוק בספורט ופעילות גופנית במאה ה-19, היה תחום חסום כמעט לגמרי בפני נשים. העיסוק בספורט נחשב כבלתי הולם עבור נשים, כמזיק לבריאותן, וכפוגע בנשיותן. באותה תקופה הספורט היה תחום שנשלט לגמרי על ידי ההגמוניה הגברית, ומי שעסק בספורט נחשב לגברי. התכונות שמובלטות בספורט – תחרותיות, אגרסיביות, כוח, ראציונאליות, אחריות – הינן תכונות גבריות, ולכן נשים צריכות להימנע מפעילות שתבליט תכונות אלה.

ספורט הנשים כמעט ולא תופס מקום בסיקור הספורט בארץ ובעולם. בשיאו הגיע סיקור ספורט הנשים בעיתונות הדפוס בעברית למעט יותר מ-2% מכלל שטחי מדורי הספורט. ביחס לאיכות הסיקור נוטה תקשורת הספורט להציג סיקור שוביניסטי המתמקד במראה החיצוני של הספורטאיות ולא בכישורים האתלטיים שלהן. הן מוצגות כחלשות מנטלית, רגשית ופיזית, והסיקור משופע בהערות סקסיסטיות המתייחסות למידת הנחשקות של הספורטאית מנקודת מבט גברית. בנוסף, תקשורת הספורט נוטה לייחס חשיבות למצב המשפחתי של הספורטאיות. תמיד תודגש העובדה שהן אימהות, נשים נשואות. כלומר הן יוצגו כ "אשתו של", "אחות של", "הבת של".