צילום עיתנאי

צילום עיתונאי : חנוכה וחג המולד

התמונה אנו רואים את אווירת שתי החגים :חנוכה וחג והמולד ,התמונה צולמה בחיפה ובה רואים כי העיר  חוגגת את שתי החגים עם חנוכיות לצד עצי אשוח וסנטה קלאוסים ,העיר ממחישה את דו הקיום החל בעיר את הסובלנות וההרמוניה בין הדתות.

ניתוח תצלום

סוג צילום התמונה הוא צילום סוראליסטי.

הרושם הראשוני והאפיון מהתמונה הוא אוירה שמשרה יופי ורוגע .נראה כאילו הנערה ישנה ,הכל נראה אלגנטי.

בתצלום אנו רואים נערה "ישנה" על גג של לימוזינה -התמונה מעבירה תחושת רוגע ,התמונה מצולמת בשחור לבן.

ובתמונה אנו רואים נערה שהיא האובייקט החשוב ביותר בתמונה ,שכובה על גג של לימוזינה וזהו גם הרושם הראשוני מהתמונה ,לכאורה אנו רואים מישהי ישנה אך לא יודעים כי היא מתארת מצב טרגי ביותר ומבט מקרוב מגלה את ההרס מסביבה.

מהצילום אפשר ללמוד שהתקופה שצולמה התמונה הזאת היא די רחוקה בערך 50 שנה קודם לפי הביגוד ,האיפור והשיער.

הכותרת לתמונה זאת היא :ההתאבדות היפה ביותר.

הייתי מוסיפה לתמונה את הסיפור שמאחוריה כי למראית עיין התמונה נראית רגילה אך לאחר מבט חוזר והבנה של האירוע נקודת המבט משתנה.

ההסבר: ב-1 במאי 1947 אוולין מקהייל טיפסה 86 קומות לגג בניין האמפייר סטייט בניו יורק וקפצה למותה.

רטוריקה של דימוי -רולאן בארת

רולאן בארת -רטוריקה של דימוי.

ניתוח מסרים אידאולוגיים מפרסומת.

במאמר זה מנסה רולאן בארת לבחון ולהבין דימויים דרך ניתוח המסרים שהם מכילים. לבחון האם יוצרים תמונת עולם אידיאולגית וכיצד משפיעים על החברה.
ברטוריקה מתמקד בארת בניתוח פרסומות שמרוכזות במידע רב ובדימויים מקובלים בחברה במטרה לשכנע אותנו לרכוש מוצר. זה נעשה בצורה גלויה כדי שנתחבר אליה. 
הפרסומת צריכה לכלול טקסט קצר ,קולע בשפה ובמושגים המקובלים המותאמים ומייצגים את אותה נקודת זמן.

משמעות  הסימן שנשמע בטקסט מורכב משתי חלקים: מסמן ומסומן.
המסמן הוא כל דבר שאנו קולטים באחד מחושינו והדרך שבה הסימן מועבר ונחשף לחושינו.
המסומן זו המשמעות שנפיק מהמסמן לאחר שחווינו אותו ויש לו 22 רמות.

דנוטציה היא המחשבה הראשונית שעולה לנו כשאנו שומעים מילה. והיא משמעות בסיסית פשוטה של סימן כלשהו.

קונוטציה כוללת את כל מה שמילה מסוימת מביעה מעבר לדנוטציה. משקפת את עמדת הדובר והתייחסותו הסובייקטיבית למילה היא המשמעות הרגשית הנלווית למילה מסוימת והיא משתנה מתרבות לתרבות.

רולאן אומר שיש לנו שתי רמות פרשנות :האחת שטחית ,בסיסית ומילונית והשניה תרבותית ואסוציאטיבית.
בנוסף מתייחס רולאן למושגים נוספים:
המישור החזותי -מה אנו רואים.
המישור המילולי -מה אנו שומעים.

המישור המילולי מעצגן את המישור החזותי ומכוון אותנו על מה להסתכל ולהתמקד בפרסומת.

יתרה מזאת רולאן נותן דוגמא לפרסומת של פסטה איטלקית בשפה האיטלקית שאף שאנו לא מבינים את השפה שהיא המישור המילולי ,אנו יכולים להבין על פי המישור החזותי בכך שאנו מקבלים מסרים של טריות ואיכות של שפע ירקות צבעוניים ופסטה איטלקית.
רולאן אומר לנו שלא משנה השפה אלה האסוציאציה שעולה לנו שאנו מבינים שזה איטלקי.

רולאן אומר שהמסרים שמועברים בפרסומת הם מסרים מקובלים שהאסוציאציה העומדת מאחוריהם נותנת לכולם יחד רצף של משמעויות.

צילום אייקוני

חייל ישראלי בתעלה

תמונה אייקונית

האופוריה שלאחר מלחמת שש הימים מתוארת היטב בפניו המחייכות של יוסי בן חנן, שהיה אז קצין המבצעים של חטיבה 7. התמונה של בן חנן במי תעלת סואץ - עייף, מלוכלך ולא מגולח, מניף רובה קלצ'ניקוב, צולמה על ידי דניס קמרון ופורסמה ביוני 1967 על שער מגזין "LIFE", הפכה למיתוס ונכנסה מיד לזיכרון הקולקטיבי הישראלי.

יונה חצור, שהיה קצין בדובר צה"ל, היה גם במקום ואף תיעד את בן חנן הצעיר נכנס למים בסרטון קצר שצולם במסרטת 8 מ"מ. יותר מאוחר בן חנן לחם כמפקד גדוד במלחמת יום הכיפורים, השתתף בקרב המכריע לבלימת הסורים, נפצע אך המשיך להילחם. בקרב אחר נפצע שוב, כשסיירת מטכ"ל בראשות יונתן נתניהו חילצה אותו מהשטח. נתניהו קיבל עיטור המופת בעקבות החילוץ, ולבן חנן הוענק עיטור העוז בעקבות פעילותו במלחמת יום הכיפורים. ב-1994 סיים את שירותו והשתחרר בדרגת אלוף.